סוגי אישיות והעדפת יישומים ברשתות חברתיות

Transcription

1 סוגי אישיות והעדפת יישומים ברשתות חברתיות מוטי וינטרוב עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה לחינוך החוג לחינוך דצמבר, 00

2 סוגי אישיות והעדפת יישומים ברשתות חברתיות מאת: מוטי וינטרוב בהנחיית: פרופ' עזי ברק עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה לחינוך החוג לחינוך דצמבר, 00 מאושר על ידי תאריך (מנחה העבודה) מאושר על ידי תאריך (יו"ר הוועדה החוגית למ"א) I

3 הכרת תודה פרופ' עזי ברק, ברצוני להודות לך על ההנחיה המסורה. האנושיות, האכפתיות והזמינות שבך היו לי לאבן בסיס בהתמודדויות השונות שנקרו בדרכי במהלך התהוותה של עבודה זו. תודה, על תהליך הלמידה שבו חשפתי אותי לתחום חדש, מרתק ואקטואלי כל כך בחברה, על העברת הידע הרב שלך בנושא בדרכים מקוריות וענייניות ולא פחות חשוב על האמון שנתת בי, דבר שבלעדיו כל זה לא היה קורה. לאנשי חברת בטהובן, תודות על העזרה במימון המחקר, דבר אשר אפשר לי להתמקד בעריכתו. לד"ר מירן בוניאל-ניסים, מודה אני על התמיכה, ההכוונה והנכונות לסייע בכל הנחוץ ובכל עת. תודות לרשות ללימודים מתקדמים ולמשפחתו של ד"ר מוסא כרייני ז"ל על המלגות הנדיבות אשר סייעו לי רבות להתמקד ולהשקיע בלימודיי. לחברי הרבים, ביניהם לירון, הדר, נועם, ועומר רב תודות על התמיכה הרגשית והסיוע בדרך להשלמתה של עבודה זו. למשפחתי האהובה תודות, להורי שתמכו ללא סייג, לאבי שעורר בי השראה, לאמי שהפגינה רגישות, לאחיותיי ומשפחותיהן שתמיד שם בשבילי, למנור, מורג ויהב שהם כוח מניע בחיי. II

4 תוכן עניינים עמוד תקציר... IV רשימת טבלאות VII... מבוא ורקע תיאורטי... הקדמה... רשת האינטרנט כסביבה חברתית... אמצעי תקשורת, יישומים ורשתות חברתיות... 7 טיפוסי האישיות של הולנד... 8 תיאוריית "חמשת הגדולים"... 0 מודל ארבעת מימדי האישיות של יונג... מטרת המחקר וחשיבותו... השערות המחקר... שיטה... מערך המחקר... המדגם... כלי המחקר... הליך המחקר... 0 תוצאות... התפלגויות משתני המחקר... בדיקת השערות המחקר... 7 דיון... 9 השלכות הממצאים ויישומים אפשריים... מגבלות המחקר... 6 הצעות למחקרי המשך... 7 מקורות... 8 נספחים נספח שאלון העדפת היישומים נספח שאלון ה...SDS 79 נספח שאלון ה NEO-FFI נספח שאלון ה- MBTI... 9 שאלון פרטים אישיים... נספח נספח 6 נספח 7 נספח 8 מתאמים בין ה- SDS וה- NEO-PI-R... מתאמים בין ה- NEO-PI-R לבין ה- MBTI... מודעת גיוס נבדקים... מודעת דוא"ל... נספח 9 III

5 סוגי אישיות והעדפת יישומים ברשתות חברתיות מוטי וינטרוב תקציר רשת האינטרנט מציעה למשתמש מגוון רחב של שימושים ואמצעי תקשורת. מבין אלו, אחד העיסוקים המקוונים העיקריים הוא תקשורת חברתית לשם יצירה, קיום ושמירה על יחסים בינאישיים. לעומת תקשורת המתקיימת פנים-אל-פנים (פא"פ), סביבה תקשורתית זו ייחודית באופייה, בין השאר, משום שהיא מאפשרת למשתמש שליטה רבה יותר ברמת החשיפה העצמית. כך, למשל, ניתן לשמור על אנונימיות, להימנע מחשיפת פרטים מזהים (כולל פיזיים), ולקבוע את זמני השימוש (כולל מתי וכמה). "תנאים" ייחודיים אלו נמצאו כבעלי השפעה פסיכולוגית על התנהגותם של אנשים. בהקשר זה, מוכרת תופעה מרכזית הקרויה בשם "אפקט הסרת העכבות" לפיה בהשתמשם באינטרנט אנשים נוטים לשתף אחרים במידע אישי רגיש, יותר מהר ולעומק, וזאת לעומת אינטראקציה פא"פ. יתר על כן, הסביבה המקוונת גורמת לאנשים להתנהג בצורה משוחררת יותר, ולהביא לידי ביטוי חלקים "אמיתיים", לא- מודעים ולא ממומשים מאישיותם. בפרט, נמצא שביטוי ה"אני האמיתי" באינטרנט תלוי במידה רבה בסוג האישיות של המשתמש. בדומה, התנהגויות ובחירות אינטרנטיות של אנשים נמצאו כקשורות למאפייני אישיות שונים של המשתמש כמו, למשל, רמת המוחצנות-מופנמות שלו. IV עד כה, המחקרים שבדקו קשר בין דפוסי אישיות לבין התנהגויות וההעדפות ברשת עשו זאת תוך חקירת אמצעי תקשורת מילוליים-טקסטואליים. עם זאת, בעידן הנוכחי שבו האינטרנט מתפתחת בקצב מסחרר, ישנו הצע נכבד של כלים בלתי מילוליים-טקסטואליים, כגון תמונות, מולטימדיה והנפשות, אשר מעשירות במידה רבה את התקשורת המקוונת. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון האם דפוסי אישיות קשורים להתנהגויות והעדפות לא מילוליות-טקסטואליות מקוונות. בכך, למעשה, מחקר זה הינו חלוצי בתחום. המחקר התמקד באחד מהסביבות העכשוויות הפופולאריות ביותר לאינטראקציה חברתית: הרשתות החברתיות רשתות פייסבוק ומייספייס. רשתות אלו הנם אתרי אינטרנט חברתיים אשר מאפשרים לחברים בהם להציג עצמם בפני חברים אחרים ולקיים עימם קשרים מקוונים מסוגים שונים. לצורך כך, מעמידות הרשתות החברתיות אמצעים מגוונים לרשות המשתמש. חלק מהאמצעים מתבססים על תקשורת מילולית-טקסטואלית בעוד שחלקם האחר מבוסס דווקא על תקשורת בלתי מילולית- טקסטואלית. מבין האחרונים, היישומים החברתיים Applications) (Social או בקיצור "יישומים" מהווים אחד מהאמצעים האטרקטיביים יותר לבידור ואינטראקציה עם האחר. יישומים אלו הם למעשה

6 תוכנות זעירות אשר מציעות למשתמש, בחינם, מגוון רחב של עיסוקים (משחק, יצירה, רכישת ידע ועוד), במגוון רחב של תחומי עניין (אומנות, ספורט, מדע וכדומה), תוך אפשרות לשתף חברים אחרים באותה פעילות. בהתאם למטרת המחקר הנוכחי, נבדק האם העדפת יישומים מסוגים מסוימים קשורה למאפייני אישיות של המשתמש, וזאת בהתבסס על שלושה תיאוריות אישיות: תיאוריית טיפוסי האישיות של הולנד, תיאוריית "חמשת הגדולים" ותיאוריית ארבעת המימדים של יונג. לגבי התיאוריה של הולנד אשר עוסקת בטיפוסי אישיות, שוער כי יימצא קשר בין העדפת יישומים מסוג מסוים לבין טיפוס האישיות אשר מייצג את תחום העניין שבו עוסק סוג יישומים זה. לגבי תיאוריות "חמשת הגדולים" וארבעת המימדים שוער כי ימצא קשר בין העדפת יישומים מסוג מסוים לבין תכונת\מימד אישיות אשר תואם את אופיים של אותם יישומים. מכל אלה, שוער כי טיפוסי האישיות של הולנד אשר מאופיינים עפ"י תחומי העניין ונטיותיו האישיותיות של אדם, יהיו בעלי הקשר החזק ביותר עם העדפות היישומים אשר בעצמם מייצגים תחומי עניין. לצורך המחקר סווגו (ע"י שופטים מומחים) כ- 00 יישומים המוצעים בפייסבוק ובמייספייס על-פי טיפוסי האישיות של הולנד. מתוך אלו, נבחרו 90 יישומים ( יישומים לכל אחד מששת הטיפוסים) שזכו להסכמה גבוהה בין השופטים כמייצגים את הטיפוסים. יישומים אלו היוו את הבסיס לבחינת העדפותיהם של הנבדקים. במחקר השתתפו סטודנטים ממוסדות לימוד שונים בארץ, ומתחומי לימוד מגוונים אשר חולקו אקראית בין שלוש קבוצות: קבוצת ממלאי שאלון העדפת יישומים ושאלון האישיות של הולנד (8=n), קבוצת ממלאי שאלון העדפת היישומים ושאלון "חמשת הגדולים" (6=n), וקבוצת ממלאי שאלון העדפת היישומים ושאלון ארבעת המימדים (6=n). הליך מילוי השאלונים התבצע באתר אינטרנט שנבנה ועוצב בהתאם לצורכי מחקר זה. במרבית המקרים, ממצאי המחקר הצביעו על קיומם של קשרים בינוניים-חזקים בין העדפות סוג מסוים של יישומים לבין דפוסי אישיות התואמים את אופיים של היישומים הללו (בכל שלוש הקבוצות). כמו כן, ברוב המכריע של המקרים, הקשרים שנמצאו בין העדפת סוג יישומים מסוים לבין הטיפוס האישיותי המקביל לפי הולנד היו מן הגבוהים ביותר. כך, למשל, נמצא מתאם בגובה (0.00>p) 0.7 בין העדפת יישומים מסוג יוזמתי לבין טיפוס האישיות היוזמתי של הולנד, כשמתאם זה הינו גבוה יותר מהמתאמים בין העדפת הטיפוס היוזמתי לכל שאר חמשת טיפוסי האישיות (ממוצע מתאמים של כ- 0. ). כמו כן, מתאם זה היה הגבוה ביותר מבין המתאמים של טיפוסי האישיות לכל אחד מטיפוסי היישומים ) ממוצע של כ- 0.0 ). בחינת דפוס המתאמים של צירופי הטיפוסים הראתה תמונה דומה. בחלוקה למגדר, מבנה הקשרים בין העדפת יישומים מצירוף מסוים ובין צירוף טיפוסי האישיות המקבילים של הולנד V נשאר דומה אם כי מעט פחות מובחן.

7 ממצאים אלו מלמדים שגם התנהגויות ובחירות באמצעות תקשורת מקוונת אשר מבוססת על אינטראקציה בלתי מילולית-טקסטואלית מושפעות מאפיוני אישיות של המשתמש. כלומר, בחירותיו אינן סתמיות, שרירותיות, או מקריות כפי שנהוג להאמין לעתים קרובות אלא יש בהן ביטוי התנהגותי המשקף את אישיותו. לממצא זה השלכות שונות הנוגעות לתחומים שונים בחיינו. ראשית, תוצאות המחקר תורמות לחקר ההתנהגויות באינטרנט, ומרמזות על אפשרות להקיש על סגנון אישיותו של אדם ע"י היישומים בהם הוא בוחר להשתמש, ולהיפך. לפיכך, ניתן למשל לנצל תצפית ההתנהגות כזו גם למטרות אבחוניות לא חודרניות, תוך הסתמכות על תנאי בחינה שונים מן הרגיל שנטולים מהטיות אבחון שגרתיות. שנית, הבנת הקשרים בין דפוסי אישיות מסוימים ובין העדפות של אנשים ברשתות חברתיות, תאפשר לפתח ולעצב את אותן רשתות חברתיות לרווחת הפרט והחברה. VI

8 רשימת טבלאות טבלה : ממוצעי וסטיות-תקן של רמת העדפת היישומים בקבוצת ממלאי ה- SDS... טבלה : ממוצעי וסטיות-תקן של צירופי העדפת היישומים בקבוצת ממלאי ה- SDS... טבלה : ממוצעים וסטיות-תקן של טיפוסי האישיות לפי שאלון ה-...SDS טבלה : ממוצעים וסטיות-תקן של צירופי טיפוסי האישיות לפי שאלון ה- SDS.... טבלה : ממוצעים וסטיות-תקן של מידת העדפת היישומים בקבוצת חמשת תכונות האישיות... טבלה 6: ממוצעים וסטיות-תקן של טיפוסי האישיות לפי שאלון חמשת תכונות האישיות... טבלה 7: ממוצעי וסטיות-תקן של מידת העדפת היישומים בקבוצת ה- 6...MBTI טבלה 8: ממוצעים וסטיות-תקן של מימדי האישיות לפי שאלון ה- MBTI...7 טבלה 9: מתאמים בין ציוני סולמות העדפת היישומים לבין סולמות הטיפוס האישיותי לפי ה- 8...SDS טבלה 0: מתאמים מגדריים בין ציוני העדפת היישומים לבין ציוני הטיפוס האישיותי לפי ה- SDS...8 טבלה : מתאמים בין צירופי סולמות העדפת יישומים לבין צירופי טיפוסי האישיות עבור כלל המדגם.0 טבלה : מתאמים בין צירופי סולמות העדפת יישומים לבין צירופי טיפוסי האישיות עבור גברים... טבלה : מתאמים בין צירופי סולמות העדפת יישומים לבין צירופי טיפוסי האישיות עבור נשים... טבלה : מתאמים בין ציוני העדפת היישומים לבין ציוני חמשת תכונות האישיות... טבלה : מתאמים בין ציוני העדפת יישומים לבין ציוני חמשת תכונות האישיות ע"פ מגדר... טבלה 6: מתאמים בין ציוני העדפת היישומים לבין ציוני מימדי האישיות... 7 טבלה 7: מתאמים בין ציוני העדפת היישומים לבין ציוני מימדי האישיות לפי מגדר...7 VII

9 מבוא ורקע תיאורטי הקדמה רשתות חברתיות מקוונות התפתחו בעשור האחרון להיות אחד מהאמצעים הפופולאריים בקרב משתמשי אינטרנט לשמירה על קשר בין אנשים לחברים שלהם, לעמיתי עבודה, לחברים לספסל הלימודים ולאנשים נוספים בסביבתם. לעיתים תכופות, צצים ברשת אתרים חברתיים חדשים ומשתמשים חדשים מוצאים את דרכם לרשתות אלו. בהתאם לכך, הרשתות החברתיות מפתחות באופן מתמיד את כלי האינטראקציה הבינאישית שהם מעמידות לרשות משתמשיהם, לרבות עזרים ייחודיים. בין עזרים אלו נמצאים ה"יישומים החברתיים" "apps"),(social applications; או בקיצור "יישומים", שהם תוכנות- עזר קטנות הזמינות להורדה בחינם ברשת למשל, מגוון של למעלה מ- 0,000 יישומים פעילים ברשת פייסבוק בלבד ומטרתן לסייע לחברים לתקשר אחד עם השני או לבצע פעולות אישיות ובינאישיות שונות. כל יישום מתייחס להשגת מטרה שונה ומאפשר למשתמשים בו לתקשר ולפעול באינטרנט בדרכים שונות, באמצעות משחק, עיצוב ומשלוח ברכות, משלוח הודעות, יצירת תמונות, ניהול כספי ועוד. כלומר, השימוש ביישומים מערב מרכיב של בחירה והתאמה אישית מטעם המשתמש למען מטרה או פעילות בה הוא מעוניין. ממחקרים שונים שנעשו בתחום ההעדפות והבחירות ההתנהגותיות ידוע כי אלו נקבעים במידה רבה עפ"י מאפייני אישיות של האדם, לרבות תכונותיו, צרכיו, ערכיו והתעניינויותיו. אם כך הדבר שאפיונים אישיים אמנם משפיעים על העדפת בחירות אישיות ברשת מטרתו של מחקר זה לבדוק האם העדפות ובחירות אישיות של יישומים עשויות להעיד על סגנון אישיותו של הבוחר אותם. רשת האינטרנט כסביבה חברתית האינטרנט היא כלי פופולארי אשר מקשרת מיליוני מחשבים בעולם ויוצרת סביבה חברתית (המכונה סייברספייס) המקיימת יחסי גומלין עם סביבת המציאות הפיזית של האדם. באמצעותה אנשים מנהלים מסחר, נחשפים האחד לשני, מתעדכנים ורוכשים מידע וידע בנושאים רבים (חדשות, נתונים, מידע מקצועי, לימודי ועוד) ואף מפרסמים מידע משלהם. בנוסף לפרסום ולחיפוש מידע, האינטרנט משמשת ככלי תקשורת בין אנשים המאפשר תקשורת בין מכרים או יצירת קשרים עם אנשים חדשים. ככלי תקשורת, יש לאינטרנט מספר אפיונים ייחודיים לעומת כלי תקשורת אחרים. בראש ובראשונה, למשתמש יש אפשרות לתקשר בדרכים ובאמצעים שונים (דוא"ל, צ'אט, פורומים, בלוגים ועוד) שכל אחד מהם מאפשר (בין השאר) רמת חשיפה אישית שונה, שליטה בעיתוי התקשורת ושימוש בערוצי תקשורת אישית שונים. כך, למשל, במסרים המבוססים על כתיבת טקסט (כמו דוא"ל), אין מעורבות של

10 קול, של הבעות פנים, או של שפת גוף אשר מסייעים לזיהוי משמעויות, רגשות ) & Boniel-Nissim Barak, (Suler, 008 ופרטיו האישייםשל הכותב (כגון מין וגיל). לעומת זאת, ישנם אמצעים המשלבים שימוש בדיבור (באמצעות מיקרופון) ומצלמת רשת (כמו ביישומי הסקייפ וצ'טים שונים) בהם המשתמש נמצא תחת חשיפה מרבית, עם ניראות מלאה וחשיפת פרטיו האישיים. הבחירה בסוג אמצעי תקשורת מאפשרת למשתמש באינטרנט גם לברור ולסנן את המשתמשים עימם הוא מקיים קשר. הוא יכול לפנות לאמצעים אשר מקיימים קשר בין בעלי עניין דומה (פורומים) או אמצעים אשר מספקים תקשורת חברתית ברשת (רשתות חברתיות). כלומר, למשתמש ברשת ישנם דרכים מגוונות בעלות תכונות שונות לתקשר עם אנשים, ובחירה שכזו מאפשרת לו, בין השאר, שליטה במידת החשיפה העצמית, כך שתהיה ברמה האופטימאלית עבורו. משתמשים באינטרנט יכולים לשמור בקלות על אנונימיות ע"י הצגת שם בדוי או הסתרת פרטים אישיים מזהים (007.(Christopherson, מעטה סודיות זה סביב זהותם מעודד אנשים לבטא עצמם בצורה חופשית ואמיתית יותר מאשר היו עושים באינטראקציה של פנים-אל-פנים (פא"פ) מאחר והיא מאפשרת להם לפעול במנותק מזהותם ומסגנון חייהם האישי (008,(Whitty, ללא האחריותיות החברתית המקובלת בסביבה החברתית הלא-אינטרנטית. כמו כן, חשוב לזכור שמרבית האינטראקציה הבינאישית המקוונת מתבצעת ע"י טקסטים, כך שנעדר מרכיב הניראות המאפיין את רוב האינטראקציות הבינאישיות והמראה הפיזי של משתמשים נשאר פעמים רבות לא ידוע. העדרם של נתונים פיזיים אלו, הופך את הסייברספייס ל"מגרש משחקים" שוויוני יותר עבור משתמשים המתקשרים ביניהם. כך למשל, אנשים עם דימוי גופני נמוך, או בעלי אפיונים פיזיים לא אטרקטיביים, למשל בעלי מום, אשר עלולים לסבול מאפליה בתקשורת פא"פ, מקבלים באינטרנט הזדמנות שווה נטולת סטריאוטיפים (007.(Christopherson, ברשת יש להם את ההזדמנות להציג עצמם בכל דרך שיבחרו ובכך להרגיש נוח יותר. עם זאת, אינטראקציה בינאישית ברשת עשויה לסייע להתבטא בהרגשת חופשיות גם אצל אנשים אטרקטיביים פיזית שסבורים שהקשרים עימם נוצרים רק בעקבות מראם (00.(Ben-Ze'ev, מלבד גורם האנונימיות וטשטוש הפרטים האישיים, האינטרנט עשויה להוות אמצעי תקשורת "בטוח" מאחר והוא מאפשר למשתמש שליטה על האינטראקציה עם האחר. ההחלטה עם מי לתקשר, מתי לתקשר, האפשרות להחליט כמה זמן לקיים קשר, והיכולת לבחור את הסביבה הוירטואלית שבה תתקיים התקשורת מעניקה למשתמש כוח ושליטה שאינם קיימים בתקשורת פא"פ. הידע של האדם שיש לו את היכולת לנתק את הקשר עם האחר בכל רגע נתון, נותן למשתמש תחושה של שליטה עילאית (008 Greenfield,.(Subrahmanyam & הנטייה של אנשים להתנהג בסייברספייס לעיתים קרובות בצורה שלא היו מתנהגים בתקשורת פא"פ (כמו הגברת החשיפה-העצמית) הנה תופעה פסיכולוגית הידועה

11 בשם "הסרת עכבות מקוונת" (00.(Suler, לפי תופעה זו, הסביבה האינטרנטית הייחודית (בעיקר אנונימיות, העדר קשר-עין ותקשורת באמצעות כתיבה) מסייעת בהפחתת עכבות אישיות אופייניות בצורה אינטנסיבית וממושכת יותר מאשר בסביבה תקשורתית אחרת. לכך יש שני תוצרים עיקריים: האחד, הנחשב חיובי במהותו, כולל חשיפה-עצמית מוגברת ומהירה של תכנים אישיים-אינטימיים שלא בהכרח היו נגלים בהעדר התווך של מסכי המחשב או שמות בדויים (007 Paine,.(Joinson & החשיפה-העצמית בתקשורת מקוונת, נובעת, בין היתר, מהאנונימיות אשר נחשבת כמשחזרת את חווית "זרים על הרכבת"- הרגשה חופשית לחשוף פרטים אישיים, ללא חשש מדחייה או סנקציות (00 al.,.(stepanikova et בנוסף, האנונימיות, מקדמת מודעות-עצמית, מפחיתה את הדאגה שבצורך לקחת אחריות ויוצרת צורך בהפחתת חוסר הוודאות (007 Paine,,(Joinson & מה שמוביל לחשיפה-עצמית מוגברת. תוצאה חיובית נוספת של הפעילות האנושית בסייברספייס היא רמה מוגברת של התנהגויות אלטרואיסטיות ופילנתרופיות, המתבטאות בעזרה לזולת אנונימי, התנדבות מוגברת ואף נדיבות חומרית Amichai-).(Hamburger, 008 התוצר השני, שלילי במהותו, מתבטא בהתנהגויות שליליות הכוללות תוקפנות, סחיטות רגשיות, השמצות וכדומה. בעוד שבחיי החברה היומיומיים התנהגויות שכאלה מזוהות כהפרעות או סטיות התנהגותיות, בסביבת אינטרנט, המבוססת על כתיבת טקסטים, התנהגויות אלו עדיין הרסניות ומטרידות אך בדרך שונה (008 Patchin,.(Hinduja & ברג, מקינה וגריין (00 Graine, (Bargh, McKenna & סברו כי הסביבה המקוונת גורמת לאנשים רבים להיחשף עם מידע אישי לאחרים ולהיות הרבה יותר "הם-עצמם" בסביבה זו מאשר בסיבתם הפיזית. בין השאר, סביבה וירטואלית מוגנת זו מסייעת רבות ביצירת קשרים חברתיים ומאפשרת למשתמשיםבה לחשוף את ה"אני האמיתי" me") ("real שלהם, אותו הם מתקשים לבטא בשל השפעות שונות המתרחשות בסביבה הפיזית, כמו הצורך למלא ציפיות הזולת, הצורך "לשחק תפקיד" וכד'. מקינה מוסיפה וטוענת כי אחד הצרכים החזקים שיש לאנשים, אשר לא מתאפשר בתקשורת פא"פ, הוא שאחרים יראו אותנו כפי שאנו רואים את עצמנו באמת. צורך זה בקשרים חדשים, הוא לעיתים חזק יותר מאשר הצורך שלאחרים תהיה דעה חיובית לגבינו (990.(Weber, לכן, הסביבה האינטרנטית שבה אדם יכול לבחור את שותפיו לאינטראקציה על דעותיהם, תחומי העניין שלהם ואפיוניהם השונים עשויה לספק לו גישה נוחה וזמינה לאחרים דומים אשר ימלאו את הצורך של שיקוף ה"אני האמיתי" ) & Elias.(Lemish, 009 ברג, מקינה וגריין (00 Graine, (Bargh, McKenna & הדגימו בסדרה של שלושה מחקרים כי אנשים שהצהירו שקל להם יותר לבטא את האני האמיתי שלהם באינטרנט דיווחו גם על פיתוח יחסים

12 מהיר יותר באינטרנט כמו גם שמערכות יחסים אלו המשיכו לאורך זמן. בנוסף, נמצא כי אנשים בעלי חרדה חברתית ואלו הסובלים מבדידות מצאו את הסביבה האינטרנטית כנוחה יותר לביטוי האני האמיתי שלהם בהשוואה לסביבה שאינה אינטרנטית. טוסון ולג'ונן (009 Lajunen, (Tosun & בדקו את ביטויי האני האמיתי בסייברספייס בהקשר לתשוקה לשימוש באינטרנט ובהקשר לתיאוריית האישיות המתייחסת למוחצנות, נוירוטיות ופסיכוטיות (99 Eysenck,.(Eysenck & במחקר זה, משתמשי אינטרנט קבועים השלימו את שאלון ה"אני אמיתי" של מקינה, שאלון תשוקה ושאלון EPQ-R להערכת מימדי המוחצנות\מופנמות, נוירוטיות\חוסר נוירוטיות ופסיכוטיות\חוסר פסיכוטיות. הממצאים העלו מתאם חיובי בין פסיכוטיות ונוירוטיות לבין הנטייה לבטא את ה"אני האמיתי" באינטרנט, כמו גם שנטייה זו היתה גורם מתווך בין פסיכוטיות ותשוקה גבוהה להשתמש באינטרנט. לאור התוצאות סברו החוקרים כי התשוקה לשימוש באינטרנט נובעת מכך שהאינטרנט מספק למשתמשים מצע נוח לביטוי היבטים פנימיים שלהם שלא באים לידי ביטוי בסביבת המציאות היומיומית. עבור נוירוטיים המאופיינים בביישנות וחרדה, גילוי מחשבות ורגשות אישיים פא"פ עלול להיות קשה מנשוא, אולם הסביבה האינטרנטית מאפשרת להם לעשות זאת בתחושה פחות מאיימת. לעומת זאת, עבור פסיכוטיים המתקשים להשתלב בחברה, האינטרנט מספקת אפשרויות שונות ל"התמזגות". תוצאות אלו תואמות לממצאיהם של ברג, מקינה וגריין (00 Graine, (Bargh, McKenna & שטענו כי אנשים חרדים חברתית ובודדים ממקמים את האני האמיתי שלהם באינטרנט וזאת מאחר וישנו קשר חיובי בין חרדה חברתית ונוירוטיות וקשר שלילי בין בדידות ומוחצנות. כלומר, חרדים חברתית, בודדים, נוירוטיים, פסיכוטיים ומופנמים מפיקים תועלת גבוהה מהשירותים החברתיים המסופקים על ידי האינטרנט: אנונימיות, היכולת להסתיר מאפיינים פיזיים, היכולת לשליטה גבוהה באינטראקציה והיכולת למצוא בקלות יתרה אנשים הדומים לנו כך שבסביבה זו הם מסוגלים להביא לידי ביטוי את מאפייניהם האישיותיים האמיתיים. אם כן, אינטראקציה באמצעות האינטרנט בין השאר בשל האנונימיות, העדר הניראות, העדר קשר-העין, מרכיב תחושת השליטה והיכולת ליצור קשרים בינאישיים מגוונים מעודדת משתמשים לבטא עצמם בצורה חופשית ומשוחררת יותר. אך כיצד אדם בוחר להתנהג בסביבה משחררת זו? עמיחי- המבורגר (008 (Amichai-Hamburger, טוען כי התנהגותם ובחירותיהם של אנשים בסייברספייס נקבעים במידה רבה על פי מאפייניהם האישיותיים. לפיכך, כל ניסיון להבין התנהגויות בסייברספייס צריכות לכלול בחינה מעמיקה של אישיות המשתמש. בהקשר זה הוצעו מס' אפיונים אישיותיים אשר רלוונטיים לשימושים והתנהגויות שונות באינטרנט (00 -(Amichai-Hamburger, אנשים בעלי צורך גבוה לסגירה קוגניטיבית נוטים להימנע ממצבי אי ודאות, להגיע למסקנות בחיפזון, ולהתעלם ממידע נוגד. מאידך אנשים בעלי צורך נמוך לסגירה

13 קוגניטיבית ירבו לחפש השערות אלטרנטיביות ולבחון את משמעותן. כאשר מדובר על הפן החברתי של האינטרנט, נראה כי אנשים המאופיינים בצורך נמוך בסגירה קוגניטיבית יסכימו לחשוף את זהותם וליצור קשרים חדשים ברשת, בעוד שאלה בעלי צורך גבוה בסגירה קוגניטיבית יתקשו יותר בכך. מאפיין אישיותי נוסף הרלוונטי לשימוש והתנהגות באינטרנט הנו הצורך בקוגניציה הנטייה של היחיד לעסוק וליהנות מאתגרים קוגניטיביים. אלו אשר מאופיינים בצורך נמוך בקוגניציה אינם מפיקים הנאה ממאמץ קוגניטיבי וכאשר הם צרכים להתמודד עם סוגיה מורכבת הם יעדיפו להסתמך על דעותיהם של אחרים. לעומתם המאופיינים בצורך גבוה בקוגניציה הם בעלי מוטיבציה טבעית לחיפוש ידע, ולכן יירכשו יותר אינפורמציה (008 Amichai-Hamburger, (Kaynar & הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בכך שבעלי צורך נמוך בקוגניציה ימשכו יותר לחלק האינטראקטיבי של אתרים ברשת שאינו מחייב התבוננות מעמיקה בעוד שבעלי צורך גבוה לקוגניציה יתרכזו יותר במסרים ומשמעותם ) & Kaynar Amichai-Hamburger,.(Fine, 007 מיקוד שליטה הנו אספקט אישיותי נוסף אשר נבחן בהקשר האינטרנטי. אנשים המאופיינים במיקוד שליטה חיצוני מאמינים כי מאורעות בחיים הם תוצאה של גורמים חיצוניים (כמו מזל או גורל), בעוד שאלו המאופיינים במיקוד שליטה פנימי מאמינים ביכולתם לשלוט על המתרחש בחייהם ) Rotter, 990). בעלי מיקוד שליטה פנימי משתמשים יותר באינטרנט באופן ממוקד מטרה (כגון קניות) וככלי נלווה לפעילויות אחרות, ומנגד בעלי מיקוד שליטה חיצוני נוטים להשתמש באינטרנט זמן רב יותר, כתחליף לפעילויות אחרות וללא מטרה ממוקדת (00 Leung,.(Chak & לבסוף, חשוב להתייחס לשני מימדי אישיות קשורים חיפוש ריגושים ולקיחת סיכונים. הראשון מתייחס לצורך בהתנסויות חדשות באמצעות התנהגות מסוכנת וחסרת עכבות, בעוד השני מתייחס לעד כמה אנשים מוכנים לקחת חלק בפעילויות בהן מעורבת סכנה. אלונזה ואייקין (00 Aiken,,(Alonza & מצאו כי חיפוש ריגושים מנבא השתלהבות (Flaming) (שליחת מסרים עוינים ופוגעים). לטענתם ובהתאם למה שהוזכר לעיל לגבי אפקט הסרת העכבות המקוון האנונימיות ברשת מעודדת משתמשים לפעול בעכבות מופחתות ולקחת סיכונים בפעילויות קטילה לשם בידור והעברת זמן. נראה אם כן, שאנשים אשר גבוהים בחיפוש ריגושים ולקיחת סיכונים יהיו פתוחים יותר להתנסויות חדשות ברשת לעומת הנמוכים בתכונות אלו אשר יתנהגו ברשת בזהירות (007 Helsper,.(Livingstone & מחקרים אלו ואחרים תומכים בטענה כי התנהגויותיו של אדם בסייברספייס לרבות בחירות, העדפות, סגנון התנהגותי ומילולי ועוד נקבעות (או משופעות) במידה רבה מתכונותיו האישיות ואין הן סתמיות, שרירותיות, מקריות או ראוותניות כפי שרבים נוטים להאמין. רבים מהחוקרים סבורים כי אחת התכונות הרלוונטיות ביותר לאספקט הביטוי החברתי בסביבת האינטרנט הן תכונות המוחצנות-מופנמות והנוירוטיות, כפי שנוסחו לראשונה בתיאוריית מבנה האישיות

14 של אייזנק ואייזנק (99 Eysenck,.(Eysenck & תכונת מוחצנות מיוחסת לאדם אשר חפץ בחברת אנשים, מחפש ריגושים, לוקח סיכונים ופועל אימפולסיבית; מנגד, המופנם הוא אדם שקט, מעדיף את חברת עצמו, אינו נהנה מאירועים חברתיים, אינו מחפש ריגושים ועשוי להיראות מרוחק. הנוירוטי הוא אדם חרד, רגיש המגיב בעוצמה יתרה לכל סוגי הגירויים (99 Jung,.(Eysenck & Eysenck, 99 ; הטענה המשותפת לחוקרים רבים היא כי התקשורת המקוונת, על מאפייניה הייחודיים (כגון: אנונימיות, העדר קרבה פיזית, העדר קשר-עין, שליטה במידת חשיפת הזהות, שליטה בהתנתקות) משקפת תכונות אלו: למשל, היא עשויה להועיל במיוחד לטיפוסים מופנמים ונוירוטיים להתבטא בחופשיות ) & Orchard.(Fullwood, 00 בהקשר זה, מצאו אבלינג-וויט ועמיתיה (007 al.,,(ebeling-witte et לדוגמה, קשר חיובי בין מידת ביישנות, מידת נוירוטיות ומידת מופנמות לבין העדפה לאינטראקציה מקוונת. כמו כן, הביישנות נמצאה קשורה לשימוש באינטרנט כפיצוי לתחושת חוסרים בקשרים חברתיים פא"פ ולהקלה בתחושות בדידות. מחקר עפ"י תיאוריית "חמשת הגדולים" שבדק מאפייני אישיות של בלוגרים (כותבי יומן אישי מקוון) מצא קשר חיובי בין כתיבה קבועה בבלוג לבין נטיות אישיותיות לפתיחות ונוירוטיות (008 Eno,.(Guadango, okdie, השילוב של סגנון אישיותי נוירוטי-חרד, עם מאפייני פתיחות-נטייה ליצירתיות, דמיון מפותח ותחומי עניין נרחבים תואם את הבחירה של כתיבה בבלוג, כאמצעי לבטא תכנים משמעותיים ואישיים (006 Fox,.(Lenhart & גם כאן, שליטת הבלוגר במידת חשיפת זהותו (חוסר הנראות, מידת חשיפת השם ופרטים מזהים) מאפשרים לו להסיר עכבות ולבטא בחופשיות מידע אישי רגיש. בהקשר זה מרקוס ועמיתיו (006 al., (Marcus et חקרו את מאפייני האישיות של בעלי אתרי אינטרנט אישיים. הממצאים הראו כי קיים קשר בין בעלי אתר אינטרנט אישי לבין סגנון אישיותם המאופיין בפתיחות יתרה להתנסויות ובמופנמות לעומת בני גילם האחרים. כמו כן, נמצא קשר בין בעלות על אתר אינטרנט אישי לדימוי עצמי גופני נמוך, מה שעשוי להצביע על כך שחוסר הנראות באינטרנט מסייעת לבעלי הערכה עצמית נמוכה לבוא לידי ביטוי באינטרנט. אלו הם מספר דוגמאות למחקרים שחקרו את תפקיד תכונות המוחצנות-מופנמות, נוירוטיות ופתיחות בהתנהגות מקוונת ומצאו לכך תמיכה עקבית. מבין המחקרים שעסקו בהשפעת מאפייני אישיות על התנהגות מקוונת של משתמשים, היו כאלו אשר התמקדו ברשתות החברתיות. גוסלינג ועמיתיו (007 al., (Gosling et בחנו את היכולת לזהות סגנון אישיות של משתמש מתוך הפרטים האישיים שהוא מציג ברשת החברתית. לצורך כך, הם בדקו את תכונות האישיות של מחברי הרשת החברתית פייסבוק, ובמקביל השוו את הממצאים עם הערכות חבריהם (ההערכות הסתמכו על הפרטים האישיים המוצגים ברשת) מאותה רשת. הממצאים הראו התאמה גבוהה בין הערכת החברים את תכונות האישיות של החבר מתוך הפרטים האישיים המוצגים 6

15 ברשת החברתית ובין סגנון אישיותו של החבר בפועל. במחקר אחר, שלדון (008 (Sheldon, בדקה כיצד מאפייני אישיות של משתמשי הרשת החברתית פייסבוק משפיעים על רצונם לתקשר עם אחרים ולהשתמש ברשת. ממצאיה הראו כי משתמשים נוירוטיים וחרדים חברתית השתמשו ברשת החברתית בכדי למלא את זמנם ולהפיג את שעמומם, ולא על מנת ליצור קשרים חברתיים. קוריאה ועמיתיה ) al., Correa et 00) ביקשו לבדוק כיצד מאפייני אישיות של משתמשי רשתות חברתיות קשורים לתדירות השימוש ברשתות אלו. ממצאיהם הצביעו על קשר חיובי בין תכונות הפתיחות והמוחצנות לבין תדירות השימוש ברשת. כמו כן, נמצא קשר שלילי בין נוירוטיות ובין תדירות השימוש ברשת. מחקרים אלו, מרמזים על ביטויים העקבי של מאפייני אישיות בהתנהגויות ברשתות חברתיות. אמצעי תקשורת, יישומים ורשתות חברתיות אם כן, המחקרים השונים הראו כי תקשורת באינטרנט על כל תכונותיה הייחודיות מסייעת לאנשים להתבטא בחופשיות תוך הבאת החלק האישיותי של האני האמיתי לאינטראקציה. עם זאת, מרבית המחקרים עסקו באמצעי תקשורת מילוליים וכתובים (צ'אטים, דואר אלקטרוני והודעות מחשב) אשר מאופיינים במסרים וכוונות ישירות וגלויות. אולם, בעידן זה שבו ההתפתחות והפופולאריות של התקשורת באינטרנט היא מתמדת, ישנם אמצעים נוספים אשר במידת מה עושים את התקשורת ברשת לעשירה יותר מתקשורת פא"פ בכך שהיא מספקת תוספות שונות לשפה הפשוטה כמו תמונות, אנימציה ומולטימדיה (007.(Barak, אם כך הדבר, חלקים אישיותיים עשויים לבוא לידי ביטוי גם באינטראקציה מקוונת שאינה בנויה על תקשורת טקסטואלית ומילולית. כאמור, מעטים ביותר המחקרים בתחום זה, אך ישנן עדויות ראשוניות לקשרים אפשריים בין תכונות אישיות להעדפה של שימוש בכלים לא מילוליים באינטרנט (כגון תוכנות שיתוף קבצים או משחקי רשת) לצרכים אינסטרומנטליים וחברתיים ) & Amiel.(Sargent, 00; Teng, 008 בהקשר זה, אחד מאמצעי התקשורת האטרקטיביים ביותר באינטרנט אשר מציעים כלי אינטראקציה מגוונים הם רשתות חברתיות. רשתות חברתיות הם למעשה אתרים ברשת שמקצים למשתמש שירותים המספקים לו איזור וירטואלי אישי ומאפשרים לו לבנות פרופיל אישי-ציבורי או ציבורי בחלקו בתוך מערכת סגורה, לקיים רשימה של משתמשים אחרים אשר עימם הוא חולק קשר (מונח המוכר כ"חברים") ולהרחיב את הקשרים החברתיים על ידי כך שהוא חולק את חבריו עם אחרים ואחרים חולקים עמו את חבריהם בתוך גבולות המערכת (008 Ellison,.(Boyd & אתרים חברתיים אלו יכולים להיות מכוונים להקשרי עבודה, ליצירת קשרים רומנטיים, ליצירת קשר בין בעלי תחומי עניין דומים (כמו 7

16 מוסיקה או פוליטיקה), ליצירת קשר אצל אוכלוסיות ספציפיות (כמו סטודנטים), לאינטראקציה עם חברים מחיי היום-יום או ליצירת קשרים חברתיים חדשים (007 Lampe,.(Ellison, Steinfield & האינטראקציות הללו בין "חברים" מקוונים שונים (חלקם המוכרים לאדם מסביבתו הפיזית וחלקם מהיכרות וירטואלית בלבד), הכוללות בתוכן חשיפה של פרטים אישיים (כגון תחביבים, תחומי עניין, מצב רומנטי ועוד), נעשות, בין היתר, בעזרת אמצעי התקשורת המקוונים הרגילים (צ'אטים והודעות כתובות), אך גם באמצעות כלי ייחודי שקיים באתרים חברתיים פופולאריים Myspace) (Facebook, ה"יישומים החברתיים". כאמור, היישומים הם למעשה תוכנות רשת קטנות שמשתמש יכול לבחור ולהתחבר אל אחת או יותר (בחינם ובקלות) ומאפשרות לו לתקשר ולבדר את עצמו ואת חבריו בנושאים שונים ובדרכים שונות (משחקים, שאלונים, סקרים, מחוות וירטואליות, משחקי השקעות כספיות, ניהול אלבומי תמונות, ועוד). היישומים מיוצגים ע"י סמלים (אייקונים) מגוונים המבליטים את התכונות והאפיונים של כל יישום. מאחר וקיים מגוון רחב ביותר של יישומים (למעלה מ- 0,000 יישומים פעילים ב- Facebook בלבד), קיים תהליך של בחירה לפיו כל משתמש בוחר לאמץ לעצמו (כפי שניתן לראות בדף שלו ברשת), לפי רצונו, את היישומים אשר בהם הוא מגלה עניין. כמו כן, רשאי המשתמש לפתח וליצור בעצמו יישומים כראות עיניו שישמשו אותו ואת שאר החברים ברשת. כפי שנאמר לעיל, אנשים מתעניינים, מתנהגים, מעדיפים ועושים בחירות בסייברספייס במידה רבה על פי מאפייניהם האישיים, כך שלאישיות המשתמש השפעה משמעותית על התנהגותו ברשת. השאלה המעניינת היא באיזו מידה בחירת יישומים אמנם משקפת את אישיותו של המשתמש ברשת החברתית, או שמא הבחירה וההעדפה נעשית על-פי שיקולים אקראיים, סתמים, חולפים, שרירותיים וללא קשר למאפייניו האישיים של המשתמש. טיפוסי האישיות של הולנד אחת מתיאוריות האישיות הנודעות פורסמה ע"י הפסיכולוג האמריקאי ג'ון הולנד (966 (Holland, שסבר כי תכונות, העדפות חברתיות, התעניינויות מקצועיות והשקפות עולם של אנשים נבדלות במידה רבה על פי מאפייני האישיות שלהם. על פי תיאוריית אישיות זו ישנם ששה טיפוסי אישיות בסיסיים: ביצועי, חקרני, אומנותי, חברתי, יוזמתי ומנהלתי ) Social, Realistic, Investigative, Artistic,.(Enterprising, Conventional - RIASEC אישיותו של כל אדם מורכבת, למעשה, מצירוף של - טיפוסים שונים. אבחונם של אנשים לפי שילובי טיפוסים אלו משמש לאבחון וניבוי בתחומים שונים, כמו לצורך התאמה מקצועית. כאמור, מבנה האישיות לפי הולנד מורכב מששה טיפוסים נבדלים: הביצועי הנו טיפוס שמתאפיין בראייה פרקטית וביצועית לחיים. בעל ערכים מקובלים, יותר חומרני, עוסק בהווה ומאופיין ביציבות 8

17 רגשית. טיפוס בעל כושר תפיסה וביצוע טכני, בדרך כלל יעדיף להתעסק עם כלים ומכונות, ויעדיף להימנע מעיסוק הדורש יכולת מילולית טובה ויחסים בין-אישיים. החקרני הנו טיפוס שמתאפיין בראייה מופשטת ותמונה מורכבת של העולם. הוא בעל יכולת ניתוח והפשטה טובה, באמצעות סמלים ורעיונות, מתאפיין בביקורתיות וסקרנות. טיפוס זה רואה את עצמו כאינטלקטואל, ובדרך כלל יעדיף להתעסק בסוגיות תיאורטיות ויעדיף להימנע מעיסוק בעבודה פיזית או עבודה הדורשת מעורבות חברתית. האומנותי הנו טיפוס המתאפיין בראייה מורכבת של החיים ועולם פנימי עשיר, בעל נטייה לפרש את המציאות האובייקטיבית על פי עולמו הפנימי וע"י ראייה אישית סובייקטיבית. זהו טיפוס רגשי, בעל צורך לתת ביטוי לרגשותיו ומחשבותיו, אימפולסיבי, בעל נטייה למרוד במוסכמות. הוא יעדיף לעסוק בעבודה הדורשת יצירתיות ומעוף, הנותנת מקום לביטוי העצמי והעולם הפנימי, ויעדיף להימנע מעבודות הדורשות יכולת חשבונית או עבודות מנהליות קבועות. החברתי הנו טיפוס המתאפיין בראייה סוציאלית-חברתית של העולם. הוא אוהב להיות בחברת אנשים, לעזור, לטפל ולהשפיע עליהם. הוא בעל אינטואיציה וכושר לקריאת אנשים ויכולת מילולית גבוהה. העדפתו תהיה לעסוק בעבודה עם אנשים, הדורשת יחסים בין- אישיים. היוזמתי הנו טיפוס המתאפיין בראייה פרקטית לחיים, וניחן ביכולת מילולית טובה, מרץ וכושר שכנוע. בדרך כלל יעדיף לעסוק בעבודות מאתגרות, הדורשות יכולת ניהול, נותנות כוח, ויעדיף להימנע מעבודות הכרוכות בתכנון אינטלקטואלי ממושך. מדובר בטיפוס מוחצן, אשר מלהיב, כריזמטי ומלא אנרגיה. ולבסוף, הטיפוס המנהלתי הוא טיפוס המתאפיין בראייה מאוד תבניתית לחיים. הוא פועל על פי ערכים מקובלים, ניחן בכושר התמדה ודייקנות, שואף לסדר וארגון ובעל שליטה- עצמית. בד"כ יעדיף לעסוק בעבודות קבועות ובפעילויות המוגדרות היטב. מחקרים באוכלוסיות רחבות ומגוונות מצאו תמיכה למבנה תיאוריית האישיות של הולנד בקרב תלמידי חט"ב 00) Lapan,,(Turner & תלמידי תיכון 998) Rounds,,(Day & סטודנטים ) & Fouad (Mohler, 00 ובוגרים בעלי מקצועות (997 al.,.(fouad et ההבדלים בין אוכלוסיות שונות אלו על בסיס עדתי ואתני היו מזעריים. מחקרים אחרים בדקו את תקפות מבנה התיאוריה בהקשר של מיקום גיאוגרפי ותרבות. מתוך מחקרים אלו שנערכו כמעט בכל ארץ בעולם, נמצאה תמיכה לקיומם של טיפוסי האישיות של הולנד (007 (Fouad, כך שלא נמצאו הבדלים מהותיים בייצוגי טיפוסי האישיות בין מיקומים גיאוגרפיים שונים. אף בהקשר של מצב סוציו-אקונומי לא נמצאו הבדלים מהותיים בייצוגי טיפוסי האישיות (996 al.,.(ryan et הבדלים שכן נמצאו בציוני המודל האישיותי היו בהקשר של מגדר, כך שגברים נטו לקבל ציונים גבוהים יותר בטיפוס הביצועי ונשים נטו לקבל ציונים גבוהים יותר בטיפוס החברתי (00 Robbins,.(Tracey & במחקר שבדק את יציבות טיפוסי האישיות לאורך זמן במבחן- מבחן חוזר, נמצאה מהימנות של כעבור תקופה של שבועות (00 al.,.(low et 9

18 תיאוריית "חמשת הגדולים" תיאוריית אישיות בולטת נוספת הנה "תיאוריית חמשת הגדולים" Theory").("Big Five לקראת סוף שנות החמישים והשישים התקבלו דיווחים ממקורות שונים כי בניתוחים עולים באופן עקבי חמישה גורמים השייכים למבנה האישיות. הגוון במקורות הדווח ובשיטות המחקר הביא להסכמה רחבה באשר לקיומם של חמישה מימדים עיקריים המרכיבים את מבנה האישיות (006 Pals,.(McAdams & המימד הראשון, מוחצנות-מופנמות (Extraversion-Introversion) מתייחס למידת התכיפות והפעלתנות המאפיינת את האינטראקציה החברתית של אדם. הוא בודק את נטייתו של הפרט לאקטיביות ולהעדפת פעילות חברתית לעומת נטייתו להסתגרות, ריחוק ואיפוק. המימד השני, נעימות (Agreeableness) מתייחס לאיכות הקשרים הבין אישיים של האדם מבחינת חמלה, נתינה, ורוך, לעומת הלוחמנות, העוינות והיריבות. מימד זה סובב סביב אספקטים הומניטאריים ואנושיים בהתנהגות החברתית. המימד השלישי, מצפוניות (Conscientiousness) מתייחס למידת הארגון, הנחישות והמוטיבציה בהשגת מטרות. מימד זה מבדיל בין אנשים חרוצים שניתן לסמוך עליהם לבין אנשים עצלים ונטולי אמביציה. המימד הרביעי, נוירוטיות (Neuroticism) מתייחס לתכיפות ולעוצמה שבה אדם חווה רגשות לא נעימים ומטרידים לעומת המידה שבה הוא חש תחושת ביטחון, שלווה ושביעות רצון. המימד החמישי, פתיחות (Openness) מעריך את מידת העניין והחיפוש הפעיל אחר חוויות והתנסויות חדשות לעומת קיבעון ושמירה על מסגרת קבועה. מודל חמשת הגדולים קיבל תמיכה אמפירית ממחקרים רבים והפך למודל מקובל לתיאור האישיות. מקראה וקוסטה (988 Costa, (McCrae & ערכו מחקר אורך במשך שש שנים שבו בדקו את יציבות מימדי האישיות בקרב 98 נבדקים בגילאי -96. ממצאיהם הצביעו על יציבות גבוהה של תכונות האישיות וזאת באמצעות מבחן-מבחן חוזר שערכיו עמדו על עבור כלל חמשת מימדי האישיות. מלבד יציבות, כמובן שתכונת אישיות צריכה להיות מולדת בחלקה. בהתאם, יאנג ועמיתיו ) al., Jang et 996) אשר בדקו זוגות תאומים זהים ו- 7 זוגות תאומים לא זהים, מצאו השפעה משמעותית לגנטיקה על התהוותם של חמשת תכונות האישיות (בין 6%-%). לבסוף, מחקרים רבים העידו על תוקפה של תיאוריית האישיות בהקשר הרב תרבותי. מקראה ועמיתיו (998 al., (McCrae et השוו את מבנה חמשת מימדי האישיות בין מדגמים של נבדקים צרפתים, פיליפינים ואמריקאים. הממצאים הראו מבנה תכונות אישיותיות עקביות למדי בין המדגם הצרפתי והאמריקאי ( ) ובין המדגם הצרפתי והפיליפיני ( ). תוצאות אלו היו עקביים עם תוצאות מחקרים אחרים אשר ביקשו לתקף את מבנה תיאוריית האישיות בתרבויות שונות: ספרד, פורטוגל, איטליה, גרמניה, הולנד, קרואטיה, רוסיה, ישראל, יפן, קוריאה וסין 998) al.,.(piedemont & Chae, 997; McCrae et 0

19 מודל ארבעת מימדי האישיות של יונג תיאוריית אישיות זו, מתבססת על הטיפולוגיה של יונג (99 (Jung, שהציע את קיומן של שתי דיכוטומיות תפקוד קוגניטיבי אשר באות לידי ביטוי בצורה מוחצנת או מופנמת: שיפוטיות: חשיבה לעומת הרגשה; תפיסתיות: תחושתיות לעומת אינטואיציה. מאוחר יותר, בריגס ומאיירס ) & Briggs (Myers, 980 פיתחו מתוך תיאוריה זו, את תיאוריית האישיות שלהם אשר מתבססת על ארבעה צמדים מנוגדים: מוחצנות-מופנמות (Extroversion-Introversion) המתייחסת לשאלה לאן היחיד ממקד את תשומת הלב ואיפה הוא משקיע את האנרגיה שלו. טיפוס מוחצן יעדיף להתמקד באנשים ודברים חיצוניים בעוד שטיפוס מופנם יעדיף להתמקד במחשבות ורעיונות פנימיים; אינטואיטיביות-תחושתיות Intuition-) (Sensing מתייחסת לשאלה של כיצד היחיד מעדיף לקלוט מידע מהסביבה. טיפוס תחושתי,יטה לקלוט מידע בעיקר דרך חמשת החושים בעוד שטיפוס אינטואיטיבי יטה לקלוט מידע בצורה לא מודעת או ע"י תובנות פנימיות; מרגיש-חושב (Feeling-Thinking) מתייחסת לדרך שבה מתקבלות החלטות. טיפוס חושב נוטה להשתמש בהיגיון ובניתוח נתונים ומסתמך על קריטריונים ועובדות, בעוד שטיפוס מרגיש נוטה להסתמך על ערכים סובייקטיביים של "מה טוב יותר ופחות רע" תוך התחשבות באחרים; שיפוטי- תפיסתי (Judging-Perceiving) עוסקת בהתייחסות של היחיד לעולם סביבו. טיפוס שיפוטי יעדיף לחיות בסביבה מובנת ומאורגנת בעוד שטיפוס תפיסתי יעדיף סביבה גמישה מתוך גישה של "להמתין, לראות ולהתמודד עם מה שיבוא". מבנה האישיות של כל אחד יורכב מארבעה טיפוסים-טיפוס אחד דומיננטי מכל צמד, כך שבסה"כ ישנם 6 צרופים אפשריים של מבני אישיות. בסקירת מחקרים מקיפה מצאו קפררו וקפררו (00 Capraro, (Capraro & יציבות לאורך זמן למבנה האישיות ע"פ ארבעת המימדים. תוקף המבנה האישיותי נבדק אף הוא במספר מחקרים בהם נמצא קשר מובהק בין ציוני נבדקים במבחן האישיות, התנהגויות נבדקים אשר משקפות את מבנה האישיות והערכות עצמיות של הנבדקים לגבי מבנה אישיותם (989 McCaulley,.(Myers & מחקר אשר בדק 0 תאומים (זהים ולא זהים) שגדלו בסביבות שונות מצא השפעה גנטית על סולם ארבעת מימדי האישיות שנעה בטווח וזאת בדומה למידת ההשפעה הגנטית על מדדי אישיות אחרים ) Hur, Buchard & 998). לבסוף, מחקרים הראו עקביות בין תרבויות שונות בייצוג מבנה האישיות ע"פ ארבעת המימדים: בתרבויות אמריקאיות, קנדיות, ירדניות, סיניות ) Beuke Uhl & Day, 99; Hozik & Wright, 996;.(et al., 006

20 מטרת המחקר וחשיבותו אם כן, התיאוריה של הולנד עוסקת במאפייני אישיות והעדפות של אותם סגנונות אישיות בכל הקשור לתחומי פעילות ועיסוק. בהתחשב במחקרים שמראים על קשר בין סגנונות אישיות לבין העדפות והתנהגויות של אנשים באינטרנט, ניתן לשער כי מודל ששת הטיפוסים של הולנד אשר מתמקד בנטיות לבם התעסוקתיות ובהתעניינותם בעיסוקים שונים של אנשים ישקף קשר אפשרי בין הנטייה של אנשים לתחומי עיסוק ופעילות ספציפיים באמצעות האינטרנט לבין הסגנון האישיותי המשקף נטיות אלו. כמו כן, ניתן לשער כי תיאוריית חמשת הגדולים, שמרכיביה נמצאו כבר בעבר כקשורים להעדפות והתנהגויות באינטרנט, תשקף קשר אפשרי בין נטיות של אנשים לפעילויות ספציפית באינטרנט לבין סגנון אישיותם. בדומה, ניתן לשער כי תיאוריית האישיות של ארבעת המימדים של יונג העוסקת בנטיות, העדפות ואפיונים אישיותיים של אנשים, תשקף קשר אפשרי בין הנטייה של אנשים לפעילות באינטרנט ובין סגנון אישיותם. אי-לכך, מטרתו של מחקר זה היא לבחון האם בחירה ביישומים מסוימים (פעילות המהווה עיסוק אינטנסיבי ומגוון) של משתמשי הרשתות החברתיות הגדולות Myspace) (Facebook, קשורה אמנם לסגנון האישיות של הבוחר בהן (או מעדיף אותן). ייחודו של המחקר טמון בשני גורמים: האחד הוא העיסוק בשאלה של ביטויים התנהגותיים של מרכיבי האישיות בעולם האינטרנט, נושא שחקירתו נמשכת ועדיין בשלבי התפתחות. הגורם השני מתייחס לכך שמחקר זה עושה שימוש בביטוי התנהגותי מקוון חדש, שלא נחקר בעבר בהקשר זה: בחירה של יישומים ברשת חברתית. לאור התיאוריה והמחקר בתחום, ניתן לצפות כי בחירת היישומים תשקף (תהיה קשורה) את תכונות אישיותו של אדם. חשיבותו של המחקר בעצם ראשוניותו בנושא חשוב זה, שיש לו השלכות תיאורטיות ומעשיות גם יחד, כמו גם בבדיקת הטענה שניתן אולי ללמוד על סגנון אישיותו של אדם לפי בחירותיו המקוונות הספונטניות.

21 השערות המחקר השערת המחקר המרכזית היא כי יימצא קשר בין העדפה אישית של יישומים מסוימים לבין סגנונות אישיות מסוימים של משתתפים, כך שיישומים שנבדק יעדיף ישקפו את תכונות האישיות שלו. באופן ספציפי, השערות המחקר הן:. לגבי טיפוסי האישיות של הולנד: ימצא מתאם חיובי בין הטיפוס האישיותי לפי הולנד, לבין ההעדפה של היישומים המקבילים. כלומר, יימצא מתאם חיובי בין העדפת יישומים מסוג ביצועי לבין הטיפוס הביצועי בשאלון האישיות, ומתאם זה יהיה גבוהה יותר מהמתאם בין טיפוס האישיות הביצועי לבין ההעדפה של כל אחד משאר סוגי היישומים. בדומה, יימצא אותו דפוס מתאמים לגבי כל אחד מששת טיפוסי האישיות.. לגבי חמשת תכונות האישיות:. תכונת האישיות מוחצנות תהיה קשורה להעדפת יישומים חברתיים, כך שימצא מתאם חיובי בין העדפת יישומים מסוג חברתי לבין תכונת המוחצנות בשאלון האישיות, ומתאם זה יהיה גבוה יותר מהמתאם בין תכונת המוחצנות לבין ההעדפה של היישומים מהסוגים האחרים.. תכונת האישיות פתיחות תהיה קשורה להעדפת יישומים חקרניים, כך שימצא מתאם חיובי בין העדפת יישומים מסוג חקרני לבין תכונת הפתיחות בשאלון האישיות, ומתאם זה יהיה גבוה יותר מהמתאם בין תכונת הפתיחות לבין ההעדפה של היישומים מסוגים אחרים.. תכונת האישיות פתיחות תהיה קשורה גם להעדפת יישומים אומנותיים, כך שימצא מתאם חיובי בין תכונת הפתיחות לבין העדפת יישומים מסוג אומנותי.. תכונת האישיות מצפוניות תהיה קשורה להעדפת יישומים מנהלתיים, כך שימצא מתאם חיובי בין העדפת יישומים מסוג מנהלתי לבין תכונת המצפוניות בשאלון.. תכונת האישיות מצפוניות תהיה קשורה להעדפת יישומים ביצועיים, כך שימצא מתאם שלילי בין תכונת המצפוניות לבין ההעדפה של יישומים מסוג ביצועי..6 תכונת האישיות נעימות תהיה קשורה להעדפת יישומים חברתיים, כך שימצא מתאם חיובי בין העדפת יישומים מסוג חברתי לבין תכונת הנעימות בשאלון..7 תכונת האישיות נוירוטיות תהיה קשורה להעדפת יישומים אומנותיים, כך שימצא מתאם חיובי בין תכונת הנוירוטיות לבין העדפת יישומים מסוג אומנותי ומתאם זה יהיה גבוה יותר מהמתאם בין תכונת הנוירוטיות לבין ההעדפה של היישומים מסוגים אחרים..8 תכונת האישיות נוירוטיות תהיה קשורה להעדפת יישומים חברתיים, כך שימצא מתאם חיובי בין תכונת הנוירוטיות לבין העדפת יישומים מסוג חברתי.

22 . לגבי ארבעת מימדי האישיות:. מימד האישיות מוחצנות-מופנמות יהיה קשור להעדפת יישומים חברתיים, כך שימצא מתאם חיובי בין העדפת יישומים מסוג חברתי לבין מימד המוחצנות-מופנמות, ומתאם זה יהיה גבוה יותר מהמתאמים של מימד המוחצנות-מופנמות עם העדפת שאר היישומים.. מימד האישיות שיפוטיות-תפיסתיות יהיה קשור להעדפת יישומים מנהלתיים, כך שימצא מתאם. חיובי בין העדפת יישומים מסוג מנהלתי לבין מימד השיפוטיות-תפיסתיות. מימד האישיות שיפוטיות-תפיסתיות יהיה קשור להעדפת יישומים יוזמתיים, כך שימצא מתאם שלילי בין העדפת יישומים מסוג יוזמתי לבין מימד השיפוטיות תפיסתיות.. מימד האישיות חושב-מרגיש יהיה קשור להעדפת יישומים ביצועיים, כך שימצא מתאם חיובי בין העדפת יישומים מסוג ביצועי לבין המימד חושב-מרגיש.. מימד האישיות חושב-מרגיש יהיה קשור להעדפת יישומים חברתיים, כך שימצא מתאם שלילי בין העדפת יישומים מסוג חברתי לבין המימד חושב-מרגיש..6 מימד האישיות תחושתיות-אינטואיטיביות יהיה קשור להעדפת יישומים אומנותיים, כך שימצא מתאם שלילי בין העדפת יישומים מסוג אומנותי לבין מימד התחושתיות-אינטואטיביות.. לאור התמיכה האמפירית הרבה ביכולת הניבוי של תיאוריית הולנד, הקשר בין העדפה של סוג יישומים לבין סגנון האישיות שימצא ע"י שאלון ה- SDS (שמיוצג ע"י התיאוריה של הולנד) יהיה חזק יותר מאשר הקשר בין העדפה של סוג יישומים לבין סגנונות האישיות שימצאו עפ"י שאלוני חמשת הגדולים וארבעת מימדי האישיות.

23 ה, שיטה מערך המחקר מערך המחקר הנו מתאמי: נבדק הקשר בין תכונות אישיות להעדפות בבחירת יישומים חברתיים ברשתות חברתיות של בוגרים משתמשי אינטרנט. תכונות האישיות נמדדו באמצעות שלושה שאלוני אישיות: ה- SDS (ראה נספח ) NEO-FFI- (ראה נספח ), וה- MBTI (ראה נספח ). העדפת היישומים החברתיים נמדדה באמצעות שאלון העדפת יישומים שנבנה לצורך מחקר זה (ראה נספח ). המדגם הנבדקים היו סטודנטים (6 גברים ו- 9 נשים) בגילאי SD=.) 9-8,.66=M) מאוניברסיטאות (=n) ומכללות (6=n) מרחבי הארץ. תחומי הלימוד והתארים היו שונים ומגוונים וכללו איזון בין תחומי מדעי החיים והטבע (% 9.), מקצועות הנדסה (% 0.), מקצועות העוסקים בנפש האדם ורווחתו (% 0.), מקצועות כלכלה ומנהל (7.%), מקצועות המחשב (.%), מדעים מדויקים (.8%), מדעי החברה (8.6%), מקצועות רפואיים ופרה רפואיים (8.6%), תחומי החינוך (.8%), מדעי הרוח (.%), משפטים (.8%), ומקצועות האומנות (.%). הנבדקים גויסו באמצעות: () מודעות ברחבי מוסדות הלימוד ובאתרי אגודות הסטודנטים (ראה נספח 8), () הודעת אימייל ויראלית שהופצה בין סטודנטים רבים (ראה נספח 9). מתוך כלל המדגם, 8 נבדקים ) 9 גברים ו- 9 נשים ( מלאו את שאלון האישיות ה- SDS ושאלון העדפת היישומים, 6 נבדקים ( גברים ו- נשים) מלאו את שאלון האישיות ה- NEO-FFI ושאלון העדפת היישומים, ו- 6 נבדקים ( גברים ו- נשים) מלאו את שאלון האישיות ה- MBTI ושאלון העדפת היישומים. הקצאת הנבדקים למילוי השאלונים השונים היתה אקראית, אך בוצעה בקרה על בסיס תחומי הלימוד כך שהובטחה קשת רחבה של תחומי עניין ועיסוק בכל אחת מהקבוצות. כלי המחקר המחקר עשה שימוש בארבעה כלים: שאלון ה-( SDS ) The Self-Directed Search ה- SDS, אשר פותח על ידי הולנד,(Holland,98) מיועד לאבחון התעניינויות כפועל יוצא של טיפוסי אישיות (ומכאן שימושו העיקרי בהקשר לייעוץ בבחירת קריירה) והוא מתבסס על תיאוריית האישיות של הולנד (966).Holland לפי תיאוריה זו, קיימים ששה סגנונות אישיות: ביצועי,(Realistic)

24 חקרני,(Investigative) אמנותי,(Artistic) חברתי,(Social) יזמתי,(Enterprising) ומנהלי (Conventional) (ראה פירוט על הסגנונות בפרק המבוא). כל אחד מאלו מהווה "טיפוס אישיותי" המורכב ממספר מאפיינים ותכונות אישיותיים התואמים לתחומי עניין בפעילויות והעדפות מקצועיות ספציפיות (997 Mervielde,.(De-Fruyt & לפי הולנד, כל אדם מאופיין בצירוף של שניים-שלושה סגנונות אישיות יחדיו (כשהם מדורגים); לדוגמה: טיפוס חקרני-ביצועי,(IR) טיפוס חברתי-יוזמתי.(SE) שאלון ה- SDS מכיל 8 פריטים, העברתו אורכת כ- -0 דקות ובד"כ מיועד למילוי עצמי, ציינון עצמי ופירוש עצמי של התוצאות, כך שהמשיב יכול להיעזר בתוצאות לצורך בחירת מסלול לימוד וכד'. הכלי עושה שימוש בפורמט תשובות של כן\לא או סולם דירוגי של -7 על-מנת להעריך את הנבחן באמצעות ארבעת חלקי השאלון: פעילויות, כשרים, מקצועות והערכה עצמית של יכולות. לדוגמה, בסולם הפעילויות הוא נשאל עם הוא אוהב לתקן מכשירי חשמל ביתיים (מייצג אישיות מסוג R), בסולם הכשרים הוא מתבקש לענות עם הוא יודע להשתמש במכשירי עבודה פשוטים כגון פטיש ומברג (מייצג אישיות מסוג R), בסולם המקצועות הוא מתבקש לענות אם טיפול בחיות מושך אותו (מייצג אישיות מסוג R), ובסולם הערכה-עצמית הוא מתבקש להעריך את עצמו לגבי כושר מכני (מייצג אישיות מסוג R). לצורך הציינון, מסוכמות התשובות לפריטים על מנת ליצור ציונים נפרדים לכל סולם (טיפוס) בטווח שבין ל- 0, פעולה אשר מציגה שישה מימדים המשקפים את ששת טיפוסי האישיות. שני (או שלושת) הסולמות אשר קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר מהווים את שני (או שלושת) טיפוסי האישיות הבולטים של האדם ומהווים את ה"קוד" שלו. בגישות שונות מקובל להשתמש בשניים או בשלושה טיפוסים גבוהים כקוד המהווה אישיות מאובחנת. לפי מידע באתר האינטרנט של המו"ל, מעל מיליון איש ברחבי העולם עשו שימוש ב-, SDS הוא תורגם ל- שפות, בין היתר הותאם לשפה העברית ולתרבות הישראלית (ע"י מכון הדסה בי- ם) ותוצאותיו נתמכו בלמעלה מ- 00 מחקרים. לשאלון זה יתרונות רבים על פני כלים אחרים שמודדים תחומי התעניינות, בעיקר בשל הפשטות שלו, הזמן הקצר הנדרש להעברתו והקלות של פירוש התוצאות. סולמות ה- SDS הם בעלי מקדמי מהימנות אלפא של קורנבך ומקדמי מהימנות מבחן חוזר של ( Powell,.(Holland, Fritzsche & תוקפו של השאלון נחקר בשיטות שונות ונמצא גבוה (997 Mervielde, (De Fruyt & (ראה טבלת קורלציות עם ה- NEO-PI-R -נספח 6) גם בגרסה העברית (000 Tzadok,.(Meir & במחקר הנוכחי מקדם מהימנות אלפא של קורנבך עמדה על בסולמות השונים, כאשר השאלון הועבר בנוסח מקוון באמצעות אתר אינטרנט. מחקרי עבר מלמדים כי נתוני מהימנות ותוקף המדידה בדרך זו אינם נופלים מנתוני המבחן בנוסחו הניירי ) & Barak 6.(Cohen, 00; Miller et al., 008

25 ה- (Costa & McCrae, 99) NEO-FFI זהו שאלון אישיות אשר מתבסס על "תיאוריית חמשת הגדולים": פתיחות,(Openness) מצפוניות,(Conscientiousness) מוחצנות,(Extraversion) נעימות (Agreeableness) ונוירוטיות.(Neuroticism) כל אחת מתכונות אלה נמצאת ברצף המשקף את מידת הדומיננטיות שלה באישיותו של אדם (מדומיננטי ביותר עד ללא דומיננטי כלל). פתיחות: מימד המאופיין בדמיון מפותח, סקרנות, מקוריות, אופקים נרחבים, אינטליגנציה גבוהה ורגישות אומנותית, כאשר הקצה השני בסולם זה הוא סגירות מחשבתית ושמרנות. מצפוניות: מימד המאופיין בזהירות, יסודיות, אחריות, ארגון ותכנון, התמדה ומשמעת עצמית, כאשר הקצה השני בסולם זה הוא העדר מצפוניות. מוחצנות: מימד זה מאופיין ע"י צורך חברתי גבוה, יכולת התחברות, אסרטיביות, נטייה לדברנות ופעלתנות, כאשר הקצה השני בסולם זה הוא מופנמות והתרחקות חברתית. נעימות: מימד המאופיין ע"י גמישות, אדיבות, ביטחון, אמון, מזג נוח, שיתוף פעולה, סלחנות וסובלנות, בעוד קצהו השני הוא אנטגוניזם ועוינות. נוירוטיות: חוסר יציבות רגשית בקצה אחד ויציבות רגשית בקצה האחר, מאופיין ע"י חרדה, דיכאון, כעס, מבוכה, וחוסר בטחון. השאלון שנעשה בו שימוש במחקר זה הנו גרסה מקוצרת של השאלון הראשוני (NEO-PI-R) המכיל מאות פריטים (99 McCrae, (Costa & ונמצא במתאם גבוה עם הגרסה המקוצרת, במתאמים בין 0.77 ל- 0.9 בסולמות השונים (008 Reardon,.(Bullock & השאלון תורגם לעברית ומילויו אורך כ- דקות. השאלון מכיל 60 פריטים ( לכל סולם), חלקם מנוסחים על דרך השלילה וחלקם מנוסחים בצורה חיובית. לדוגמה: "לעיתים קרובות אני מתוח ועצבני", או: "כמעט אף פעם אני לא מרגיש בודד או מדוכא" (פריטים המייצגים נוירוטיות). התשובות לכל פריט הן על סולם בין ("לא מסכים בכלל") ל- ("מסכים בהחלט"). הציון עבור כל תכונת אישיות מחושב ע"י סכימת הניקוד של כל הפריטים המייצגים והוא נע בין -60. ממחקרים קודמים נמצא כי מהימנות סולמות השאלון היא ;89.=E ;87.=O ;90.=C (אלפא של קורנבך), ו- N=.8 O=.8; C=.79; E=.8; A=.6; (מהימנות מבחן חוזר) A=.86; N=.9 Piedmont & ) תוקפו של שאלון זה נחקר רבות ונמצא גבוה לפי אמות-מידה שונות.(Rubinstein, (006 Mervielde, 997.(Chae, 997; De Fruyt & לשאלון מתאמים חיוביים בסולמות הרלוונטיים עם השאלונים האחרים שנעשה בהם שימוש במחקר זה (ראה טבלת מתאמים עם ה- SDS בנספח 6 וטבלת מתאמים עם ה- MBTI בנספח 7). במחקר הנוכחי, השאלון הועבר בנוסח מקוון באמצעות אתר אינטרנט. חושבו מקדמי מהימנות אלפא של קורנבך והם עמדו על בסולמות השונים. מחקרי עבר מלמדים כי נתוני מהימנות ותוקף המדידה בדרך זו אינם נופלים מנתוני המבחן בנוסחו הניירי ) Buchanan, 7.(Johnson, & Goldberg, 00

26 Myers Briggs Type Indicator (MBTI) (Myers & McCauley, 98) שאלון זה הנו שאלון אישיות שפותח ותוכנן למדוד העדפות פסיכולוגיות של אנשים במה שקשור לתפישתם את העולם ובסגנון קבלת-החלטות. השאלון מתבסס על תיאוריית הטיפולוגיות של יונג ) Jung, 99). ה- MBTI מחלק את האפיונים הפסיכולוגים של האדם לארבע מימדים: מוחצנות-מופנמות (Extroversion-Introversion) המתייחסת לשאלה לאן היחיד ממקד את תשומת הלב ואיפה הוא משקיע את האנרגיה שלו. טיפוס מוחצן יעדיף להתמקד באנשים ודברים חיצוניים בעוד שטיפוס מופנם יעדיף להתמקד במחשבות ורעיונות פנימיים; אינטואיטיביות-תחושתיות (Intuition-Sensing) מתייחסת לשאלה של כיצד היחיד מעדיף לקלוט מידע מהסביבה. טיפוס תחושתי, יטה לקלוט מידע בעיקר דרך חמשת החושים בעוד שטיפוס אינטואיטיבי יטה לקלוט מידע בצורה לא מודעת או ע"י תובנות פנימיות; מרגיש-חושב (Feeling-Thinking) מתייחסת לדרך שבה מתקבלות החלטות. טיפוס חושב נוטה להשתמש בהיגיון ובניתוח נתונים ומסתמך על קריטריונים ועובדות, בעוד שטיפוס מרגיש נוטה להסתמך על ערכים סובייקטיביים של "מה טוב יותר ופחות רע" תוך התחשבות באחרים; שיפוטי-תפיסתי Judging-) (Perceiving עוסקת בהתייחסות של היחיד לעולם סביבו. טיפוס שיפוטי יעדיף לחיות בסביבה מובנת ומאורגנת בעוד שטיפוס תפיסתי יעדיף סביבה גמישה מתוך גישה של "להמתין, לראות ולהתמודד עם מה שיבוא". מתוך מימדים אלו נובעים 6 צירופים אפשריים של טיפוסי אישיות כשלכל אחד מהם דפוס אפיונים, נטיות, צרכים, העדפות והתנהגויות שונה. הטיפוסים מכונים ע"פ האותיות הדומיננטיות: ENFJ, ENFP, ENTJ, ENTP, ESFJ, ESFP, ESTJ, ESTP, INFJ, INFP, INTJ, INTP, ISFJ, ISFP, ISTJ, ISTP. השאלון תורגם לעברית ומורכב מ- 6 פריטים, כאשר הנבדק מתבקש, בכל פריט, לבחור תשובה אחת מבין שתיים אפשריות. התשובות מורכבות מזוג מילים או זוג משפטים קצרים אשר משקפים את המימדים השונים וניתן לדלג על תשובות במידה והנבדק אינו מזוהה עם אף אחת מהן. מקדמי העקיבות הפנימית של סולמות השאלון הם: JP=0.8 EI=0.79; SN=0.8; TF=0.7; ומהימנות מבחן חוזר עומדת על EI= Myers & McCualley, ) TF= ; JP= ; SN= ; 989). שאלון ה- MBTI נמצא במתאם מתכנס חיובי עם שאלון ה- NEO-PI-R Piedmont & Chae, ) 997) (ראה טבלת המתאמים בנספח 7). במחקר הנוכחי מקדמי מהימנות אלפא של קורנבך בסולמות 8

27 השונים היו בטווח השאלון הועבר בנוסח מקוון באמצעות אתר אינטרנט. מחקרי עבר מלמדים כי נתוני מהימנות ותוקף המדידה בדרך זו אינם נופלים מנתוני המבחן בנוסחו המודפס ) Buchanan,.(Johnson, & Goldberg, 00 שאלון העדפת יישומים חברתיים לצורך המחקר נבנה שאלון העדפת יישומים חברתיים על-מנת להעריך את מידת ההעדפה לסוגי יישומים שונים. הפריטים בשאלון כללו יישומים שתוכנם ומטרת פעילותם דוגמים את ההתעניינויות וההעדפות של טיפוסי האישיות על-פי המודל של הולנד (966.(Holland, השאלון הורכב מ- 90 פריטים ( פריטים עבור כל אחד מששת טיפוסי האישיות) כאשר כל פריט כולל תמונה מקורית אשר מייצגת את היישום והסבר מילולי קצר של הפונקציה שלה (כשנעשה שימוש בתמונה ובהסבר המילולי המקורי כפי שהופיע באתר הרשת החברתית), כפי שניתן לראות בנספח מס'. עבור כל יישום התבקש הנבדק להעריך על סולם של - עד כמה היה מעוניין להשתמש בו. לצורכי בניית השאלון, הועברו כ- 80 פריטים לשיפוטם של שלושה מומחים המתמצאים היטב בתיאוריית האישיות והסיווג של הולנד. הליך השיפוט בוצע כדלהלן: תחילה נבחרו ע"י החוקרים כ- 80 פריטים (יישומים) פופולאריים ביותר מתוך אלו המוצעים ברשתות החברתיות העיקריות ) Myspace,.(Facebook הרכב 80 הפריטים היה כך שעבור כל צירופים אפשרי של שני טיפוסי אישיות, לרבות כאלו שיש להם טיפוס דומיננטי יחיד (6 = 6 x 6 במספר), נבחרו חמישה פריטים מייצגים ע"י החוקרים. פריטים אלו הועברו לשלושת השופטים בסדר אקראי לצורך סווג לסוגי טיפוסי האישיות השונים. כל שופט תודרך בעל פה ובכתב והתבקש להעריך על סולם של - עד כמה הפריט משקף כל אחד מששת סוגי טיפוסי האישיות של הולנד. מתוך סווגי השופטים נבחרו ע"י החוקרים 90 יישומים ( 6 X בעבור כל טיפוס אישיות) אשר עליהם היתה הסכמה רבה בין השופטים (כל שופט העריך בציון - שהיישום מייצג את הסולם). תשעים היישומים שנבחרו היוו את פריטי שאלון העדפת היישומים החברתיים. פריטים אלו סודרו בסדר אקראי ולגבי כל אחד מהם התבקש הנבדק, כאמור, לומר עד כמה הפעילות מעניינת אותו. ציון כל סולם היה סכום הציונים של הפריטים המרכיבים אותו וטווחו האפשרי עמד על -7. בניתוח תשובות הנבדקים נמצאו מקדמי מהימנות לפי העקיבות הפנימית של סולמות השאלון בטווח

28 הליך המחקר כאמור, על מנת לגייס את הנבדקים, הופצו מודעות על לוחות מודעות במוסדות לימוד ברחבי הארץ ובאתרי אגודות הסטודנטים וכן נשלח אימייל שכלל את אותו מידע והופץ באופן ויראלי. תוכן המודעות כלל את נושא המחקר, בקשה למילוי שאלונים באתר אינטרנט ותנאי ההשתתפות, לרבות הבטחת קבלת שובר קניה בסך. כל נבדק שהביע הסכמתו להשתתף הופנה לאחד משלושה אתרי אינטרנט שנבנו לצורך המחקר: ) מילוי שאלון ה- SDS ושאלון העדפת היישומים; ) מילוי שאלון ה- NEO-FFI ושאלון העדפת היישומים; או ) מילוי שאלון ה- MBTI ושאלון בהעדפת היישומים. בנוסף, כל נבדק מילא שאלון פרטים אישיים (ראה נספח ). לאחר שהנבדק סיים לענות ולהגיש את השאלונים במלואם, נשלח לו בדואר שובר הקניה. משך הזמן שנדרש למילוי השאלונים היה כ- 0- דקות. איסוף הנתונים ארך כשלושה חודשים. 0